רז טוב עלם

החלטתי לעשות הפסקה מהדיון על הירושלמי והבבלי ולכתוב על ענייני דיומא. ל"ג בעומר (או לעומר) הוא יום בו משום מה עושים סעודות מדליקים נרות ומבעירים מדורות. ונשאלת השאלה: למה למען ה'? מה קרה ביום הזה לפי ספר המנהיג לראב"ן הירחי (=מלוניל) בשם "ספר ישן הבא מספרד" היום הוא היום בו פסקו תלמידי ר' עקיבה מלמות (הל' אירוסין ונישואין קו) וכן המאירי בשם הגאונים (בית הבחירה על יבמות סב). "התלמידים של ר' עקיבה הפסיקו למות אז יאללה נרים מנגל!"  זה נשמע לי מוזר וחסר היגיון 😕. טוב, במקור יותר קדום, הלכות מסידור ארץ-ישראלי שפורסמו ע"י מרדכי מרגליות נאמר שי"ח באייר (=ל"ג בעומר) הוא יום פטירת יהושע בן נון (הלכות ארץ ישראל מהגניזה עמ' קמא). ברם לפי המקובל היום יום פטירת יהושע בן נון הוא כ"ו ניסן וכן מובא בשולחן ערוך (או"ח סי' תקפ). אפילו מוזכר במקורות מהגניזה שאירע בארץ ישראל רעש אדמה ביום הזה, ועשו בו צום (צום יהושע) אבל למה לעשות חנגא ביום של צום שאירע בו רעש אדמה? אז למה באמת ר' שמעון בן יוחי (או: ר' שמעון...

טענת הרי"ף: הלכה כבתראי ואנן לא סבירא לן הכי דכיון דסוגיין דגמרא דילן להתירא לא איכפת לן במאי דאסרי בגמרא דבני מערבא דעל גמרא דילן סמכינן דבתרא הוא ואינהו הוי בקיאי בגמ' דבני מערבא טפי מינן ואי לאו דקים להו דהאי מימרא דבני מערבא לאו דסמכא הוא לא קא שרו ליה אינהו. (רי"ף סוף עירובין) הרי"ף טוען שחכמי בבל ראו את דברי הירושלמי, ולכן אם לא הכריעו כמותם זה משום שדבריהם נדחו. טענה זו מעלה כמה שאלות: 1. מדוע חכמי בבל לא מביאים בהרבה מקומות את השיטה החלופית של חכמי א"י וחולקים עליה כמו במקומות אחרים? 2. מאיפה ידוע לנו שחכמי בבל ראו את התלמוד הירושלמי? לגבי 1 הקושי נשאר בעינו לדעתי. בעבר הועלו בפניי כמה תירוצים אך לא נראו לי. כגון: חכמי בבל לא ראו בשיטה זו ראויה להתייחסות, או שרצו לקצר באורך הסוגיה. והמשכילים יבינו את דבריהם (או שלא). למה שחכמי בבל יתעלמו בבוטות מדברי חבריהם שבמערב? לגבי 2 אכן אין עדויות שחכמי בבל ראו את התלמוד הירושלמי לפחות עד תקופת רס"ג (המאה ה-10 לסה"נ; ראה: ע"צ מלמד, פרקי מבוא לספרות התלמוד, עמ' 518), אולי ראו מקורות ארץ-ישראל...

אקדמות מילין היי! אני רז טוב עלם (שם בדוי) עלם בן 16 מאזור השפלה. אני לומד בישיבה תיכונית אבל הדעות שלי קצת שונות מהמקובל במגזר הדתי לאומי. זה הבלוג שלי וכאן אפרסם רשומות שיעסקו בכל מיני תחומים ואציג את דעותיי בהם. אשמח אם תעקבו אחריי 😊. מושכל ראשון: פסיקת הלכה מהתלמודים ראשית אקדים ואומר שאני דוגל בפסיקת הלכה מתוך התלמודים בשיקול הסברה, כמבואר: "אין למדין לא מן ההלכות ולא מן ההגדות ולא מן התוספות אלא מן התלמוד" (ירושלמי, פאה ב, ו. וראה: בבלי בבא בתרא קל ע"ב). להרחבה בדבר ראה:  מ' אברהם, אוטונומיה וסמכות בפסיקת הלכה , וגם:  שיטתו ההלכתית של הרב דוד בר-חיים, ראש מכון שילה . ואכמ"ל (איזה מגניב זה ר"ת למדניים 😅 ודו"ק). ברשומה זו אני רוצה לעסוק בשאלה מדוע, או האם בכלל, יש להעדיף בפסיקת הלכה את התלמוד הבבלי על התלמוד הירושלמי (ספוילר: לא). לדעתי, בהעדפת הבבלי על הירושלמי ישנו הכשל הלוגי "אַד הוֹמִינֶם" (כשל לוגי שבו משיבים לטיעון או לקביעה באמצעות התייחסות לאדם המציג את הטיעון) : 1. הבבלי טוען שההלכה היא א', 2. הבבלי יותר מאוחר/ ...