רשומות

מציג פוסטים מתאריך 2019

מחשבות על צום י"ז בתמוז, חולמים, עיוורים והמידה ה-13

כולם יודעים למה צריך לצום בי"ז בתמוז, לומדים זאת כבר בחוברות הלכה ביסודי. נביא כאן את דברי המשנה (תענית ד, ו [לקוח ממהד' הרב בארי עפ"י כ"י קאופמן]): חֲמִשָּׁה דְבָרִים אֵרְעוּ אֶת אֲבוֹתֵינוּ בְשִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז וַחֲמִשָּׁה בְתִשְׁעָה בְאָב. בְּשִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז נִשְׁתַּבְּרוּ הַלּוּחוֹת, וּבָטַל הַתָּמִיד, וְהָבְקָעָה הָעִיר, וְשָׂרַף אַפִּיסְטְמוֹס אֶת הַתּוֹרָה, וְהֶעֱמִיד צֶלֶם בַּהֵיכָל. תמיהה נפוצה של בני נוער היא: למה צריך לצום על הדברים שאירעו בעבר, לא התקדמנו מאז?! התשובות של המחנכים הן בדרך כלל כדלהלן: עם שאין לא עבר אין לו עתיד, כל דור שלא נבנה בית המקדש בימיו כאילו נחרב בימיו וכיו"ב. המהדרים יצטטו את דברי הרמב"ם בהלכות תעניות (ה, א): יש שם ימים שכל ישראל מתענים בהם מפני הצרות שאירעו בהן, כדי לעורר הלבבות ולפתוח דרכי התשובה, ויהיה זה זיכרון למעשינו הרעים, ומעשה אבותינו שהיה כמעשינו עתה, עד שגרם להם ולנו אותן הצרות, שבזכרון דברים אלו נשוב להטיב, שנאמר "והתודו את עונם ואת עוון אבותם" (ויקרא כו, מ). התשובה היא שזה ...

על סמרטפונים, השבת ותפיסה תועלתנית של המצוות

תמונה
אני יודע שהסרטון שלהלן הועלה לא לפני מעט זמן אבל עדיין חשוב לי לכתוב על הנושא בו הוא עוסק: לא כל כך נתתי לבי לתופעה הזו עד שהתברר לי שגם חבר קרוב שלי הוא חלק ממנה. עוד דבר שהעיר את תשומת לבי הוא שחבר לכיתה סיפר לי על הודעה ששלח לפני כניסת השבת בקבוצת וואטסאפ של נוער דתי ונשלחו תגובות עליה בשבת. בנוסף נחשפתי במרשתת לדתיים (סוציולוגית) שהתוודו גם כן על כך שהם משתמשים בסמרטפון בשבת. האינטואיציה שלי אומרת שזו תופעה נפוצה, אפשר שהיא טועה. אני לא אתעסק בשאלה האם יש איסור בחשמל בשבת. בכל אופן המצב הקיים הוא שהדבר נאסר על ידי כל הרבנים שאני מכיר (למעט ניר שטרן ששנה ופירש, אם יש קורא שיודע על מתירים [בדורנו כמובן] אשמח אם יידע אותי). תמיד יימצאו סיבות לאסור את זה, ואם הן לא תספיקנה זה ייאסר משום מכה בפטיש או משום עובדין דחול (ראה ירושלמי, שבת ז, ב). אין צריך לומר שאינני מזדהה עם הדעה המוצגת בסרטון הטוענת שעליהם להתוודות בפומבי על חטאיהם (עיין קידושין מ ע"א). אמנם אני כן מסכים ששמירת שבת מעיקה *מבחינות מסוימות*. רוב התגובות לסרטון הן לא אוהדות, כמצופה, וטוענות שדבריה בטלים ומבוטל...

כל דבריי שכתבתי כאן הבל, בטלים ומבוטלים יישאם הרוח

נשאלתי על אודות הליכה לחוף ולבריכה מעורבים ורחצה שם, היש בדבר איסור. והנה ראיתי לכתוב כאן דברים ארוכים בנדון כיד ה' הטובה עלי. הקודש ב"ה יצילנו ממכשול לבל נטעה. וזאת לדעת שאינני מורה הלכה שכן לא נטלתי רשות מרבי, כל הקורא יראה במאמר זה כייעוץ הלכתי גרידא. עיינתי בשאלות ותשובות מרחבי המרשתת לחקור מהיכא תיתי איסור זה, והנה ראיתי שרוב הכותבים כתבו לאסור משום הרהורים רעים. איסור הרהורים רעים: ספרי על דברים, פיס' רנד (פינקלשטיין: עמ' 280): "ונשמרת" (דברים כג, י) הזהיר שלא תהרהר בעבירה ותבוא לידי קרי. [ודוק: "שלא תהרהר בעבירה", ז"א שאיסור הרהורים רעים הוא איסור הרהור עברה והוא איסור הרהור זנות, ראה להלן] בבלי ע"ז כ ע"ב: ת"ר "ונשמרת מכל דבר רע", שלא יהרהר אדם ביום ויבוא לידי טומאה בלילה . ומפרש ריב"ן: וסמיך ליה "כי יהיה בך איש אשר לא יהיה טהור מקרה לילה" וקא מזהר ליה להשמר שלא יבא לידי כך. ודומה לו כתובות מו ע"א: "ונשמרת מכל דבר רע", מכאן אמר ר' פנחס בן יאיר: אל יהרהר אדם ...

תשובות קצרות בענייני הלכה

לבישת מכנסיים אצל נשים נשאלתי האם מותרת לבישת מכנסיים אצל אישה. התשובה האינטואיטיבית הייתה שהדבר מותר כי אני לא רואה בזה דבר לא צנוע. אמנם, הפסק המקובל הוא שיש בדבר איסור. האם יש איסור לא-ילבש? אם המכנסיים מיועדות לנשים, מקובל שנשים הולכות עם מכנסיים ואין כוונתה להתערב בגברים פשוט שמותר. מה גם שמקובל מזה שנים גם בהודו וגם בתימן שנשים הולכות עם מכנסיים. האם יש גנות בפישוק רגליים אצל אישה? עייני בבבלי פסחים ג ע"א, לכאורה משמע שיש שפישוק רגליים אצל אישה הוא מגונה. אמנם מבואר שם שכשיש דרך לפשק את הרגליים (כמו רכיבה על גמל) אין בדבר גנות ובימינו זו דרך כל הארץ. נמצא שאין איסור לא משום לא ילבש ולא משום גנות בפישוק רגליים. לימוד למבחנים בשבת בבית ספר(דתי ממש) , אם נותנים מבחן ליום ראשון והימים היחידים שאפשר ללמוד זה בשישי ובשבת, וזה לא מקצוע קודש. מותר ללמוד בשבת למבחן? יש היתר במקרים מסויימים? תשובה: לגבי היסטוריה: מה שאסרו לקרוא "ספרי מלחמות" בשבת זה משום "מושב לצים" (!) ודוק: לא משום שטרי הדיוטות (תוס' על שבת קטז ע"ב ד"ה וכל שכ...

ל"ג בעומר: למה למען ה'?

החלטתי לעשות הפסקה מהדיון על הירושלמי והבבלי ולכתוב על ענייני דיומא. ל"ג בעומר (או לעומר) הוא יום בו משום מה עושים סעודות מדליקים נרות ומבעירים מדורות. ונשאלת השאלה: למה למען ה'? מה קרה ביום הזה לפי ספר המנהיג לראב"ן הירחי (=מלוניל) בשם "ספר ישן הבא מספרד" היום הוא היום בו פסקו תלמידי ר' עקיבה מלמות (הל' אירוסין ונישואין קו) וכן המאירי בשם הגאונים (בית הבחירה על יבמות סב). "התלמידים של ר' עקיבה הפסיקו למות אז יאללה נרים מנגל!"  זה נשמע לי מוזר וחסר היגיון 😕. טוב, במקור יותר קדום, הלכות מסידור ארץ-ישראלי שפורסמו ע"י מרדכי מרגליות נאמר שי"ח באייר (=ל"ג בעומר) הוא יום פטירת יהושע בן נון (הלכות ארץ ישראל מהגניזה עמ' קמא). ברם לפי המקובל היום יום פטירת יהושע בן נון הוא כ"ו ניסן וכן מובא בשולחן ערוך (או"ח סי' תקפ). אפילו מוזכר במקורות מהגניזה שאירע בארץ ישראל רעש אדמה ביום הזה, ועשו בו צום (צום יהושע) אבל למה לעשות חנגא ביום של צום שאירע בו רעש אדמה? אז למה באמת ר' שמעון בן יוחי (או: ר' שמעון...

על ירושלמי ובבלי 2, הרחבה למענה על טענת הרי"ף

טענת הרי"ף: הלכה כבתראי ואנן לא סבירא לן הכי דכיון דסוגיין דגמרא דילן להתירא לא איכפת לן במאי דאסרי בגמרא דבני מערבא דעל גמרא דילן סמכינן דבתרא הוא ואינהו הוי בקיאי בגמ' דבני מערבא טפי מינן ואי לאו דקים להו דהאי מימרא דבני מערבא לאו דסמכא הוא לא קא שרו ליה אינהו. (רי"ף סוף עירובין) הרי"ף טוען שחכמי בבל ראו את דברי הירושלמי, ולכן אם לא הכריעו כמותם זה משום שדבריהם נדחו. טענה זו מעלה כמה שאלות: 1. מדוע חכמי בבל לא מביאים בהרבה מקומות את השיטה החלופית של חכמי א"י וחולקים עליה כמו במקומות אחרים? 2. מאיפה ידוע לנו שחכמי בבל ראו את התלמוד הירושלמי? לגבי 1 הקושי נשאר בעינו לדעתי. בעבר הועלו בפניי כמה תירוצים אך לא נראו לי. כגון: חכמי בבל לא ראו בשיטה זו ראויה להתייחסות, או שרצו לקצר באורך הסוגיה. והמשכילים יבינו את דבריהם (או שלא). למה שחכמי בבל יתעלמו בבוטות מדברי חבריהם שבמערב? לגבי 2 אכן אין עדויות שחכמי בבל ראו את התלמוד הירושלמי לפחות עד תקופת רס"ג (המאה ה-10 לסה"נ; ראה: ע"צ מלמד, פרקי מבוא לספרות התלמוד, עמ' 518), אולי ראו מקורות ארץ-ישראל...

רשומת פתיחה: על ירושלמי ובבלי 1

אקדמות מילין היי! אני רז טוב עלם (שם בדוי) עלם בן 16 מאזור השפלה. אני לומד בישיבה תיכונית אבל הדעות שלי קצת שונות מהמקובל במגזר הדתי לאומי. זה הבלוג שלי וכאן אפרסם רשומות שיעסקו בכל מיני תחומים ואציג את דעותיי בהם. אשמח אם תעקבו אחריי 😊. מושכל ראשון: פסיקת הלכה מהתלמודים ראשית אקדים ואומר שאני דוגל בפסיקת הלכה מתוך התלמודים בשיקול הסברה, כמבואר: "אין למדין לא מן ההלכות ולא מן ההגדות ולא מן התוספות אלא מן התלמוד" (ירושלמי, פאה ב, ו. וראה: בבלי בבא בתרא קל ע"ב). להרחבה בדבר ראה:  מ' אברהם, אוטונומיה וסמכות בפסיקת הלכה , וגם:  שיטתו ההלכתית של הרב דוד בר-חיים, ראש מכון שילה . ואכמ"ל (איזה מגניב זה ר"ת למדניים 😅 ודו"ק). ברשומה זו אני רוצה לעסוק בשאלה מדוע, או האם בכלל, יש להעדיף בפסיקת הלכה את התלמוד הבבלי על התלמוד הירושלמי (ספוילר: לא). לדעתי, בהעדפת הבבלי על הירושלמי ישנו הכשל הלוגי "אַד הוֹמִינֶם" (כשל לוגי שבו משיבים לטיעון או לקביעה באמצעות התייחסות לאדם המציג את הטיעון) : 1. הבבלי טוען שההלכה היא א', 2. הבבלי יותר מאוחר/ ...