תשובות קצרות בענייני הלכה

לבישת מכנסיים אצל נשים

נשאלתי האם מותרת לבישת מכנסיים אצל אישה. התשובה האינטואיטיבית הייתה שהדבר מותר כי אני לא רואה בזה דבר לא צנוע. אמנם, הפסק המקובל הוא שיש בדבר איסור.

האם יש איסור לא-ילבש? אם המכנסיים מיועדות לנשים, מקובל שנשים הולכות עם מכנסיים ואין כוונתה להתערב בגברים פשוט שמותר. מה גם שמקובל מזה שנים גם בהודו וגם בתימן שנשים הולכות עם מכנסיים.

האם יש גנות בפישוק רגליים אצל אישה? עייני בבבלי פסחים ג ע"א, לכאורה משמע שיש שפישוק רגליים אצל אישה הוא מגונה. אמנם מבואר שם שכשיש דרך לפשק את הרגליים (כמו רכיבה על גמל) אין בדבר גנות ובימינו זו דרך כל הארץ.

נמצא שאין איסור לא משום לא ילבש ולא משום גנות בפישוק רגליים.

לימוד למבחנים בשבת

בבית ספר(דתי ממש) , אם נותנים מבחן ליום ראשון והימים היחידים שאפשר ללמוד זה בשישי ובשבת, וזה לא מקצוע קודש. מותר ללמוד בשבת למבחן? יש היתר במקרים מסויימים?

תשובה: לגבי היסטוריה:

מה שאסרו לקרוא "ספרי מלחמות" בשבת זה משום "מושב לצים" (!) ודוק: לא משום שטרי הדיוטות (תוס' על שבת קטז ע"ב ד"ה וכל שכן), וגם בחול אסור. אם את לומדת היסטוריה גם בימי חול זה אומר שאת לא נוהגת בזה איסור ולא תהיה בעיה ללמוד בשבת. גם לשיטה ראשונה בהסתמך על הרמ"א (הגה על אורח חיים סימן שז,טז) יהיה ניתן להקל אם את לומדת בעברית

לגבי שאר חכמות כלליות:

שולחן ערוך (לעיל, סעיף יז) אוסר ומביא שיש מי שמתיר (הרמב"ן והרשב"א) משום שמה שנאסר לקריאה בשבת זה רק שטרי הדיוטות. וכתבו האחרונים (לבוש ומשנה ברורה) שנהגו להקל.

שאלה משולשלת:

אז אסור גם לקרוא ספרים בכלל? /:

תשובה:

לפי השולחן ערוך אסור, אבל לפי "פסקי תשובות" מותר להקל לנשים כדי שתהיה להם נחת רוח.

אבל אני לא רואה סיבה לאסור, וכן הרבה מהחכמים היום. ראי ירושלמי סנהדרין ריש פרק י: "'רבי עקיבה אומר אף הקורא בספרים החיצונים' כגון סיפרי בן סירא וסיפרי בן לענה, אבל סיפרי המירס (=הומרוס, כגון אודיסאה) וכל ספרים שנכתבו מכאן והילך הקורא בהן כקורא באיגרת, מאי טעמא "ויותר מהמה בני היזהר" וגו', להגיון ניתנו ליגיעה לא ניתנו"

*ספרים שמתארים דברים מיניים אסורים משום הרהור לכל הדעות.

בקשר לימי "בין המצרים"

בקשר לימי המצרים: צריך לנהוג מנהגי אבלות בימים אלו. השאלה שלי היא אם מותר להזמין מחנות שהיא לא בעיר שלי כמה ימים לפני הימים האלה ולקבל אותם בימי בין המצרים וללבושם?

תשובה:

לכולי עלמא אין איסור בדבר. שורש המנהג להימנע מלברך שהחיינו בשלושת השבועות הוא בחסידי אשכנז גם הם היו מברכים אם הזדמן להם פרי חדש בשבת (ספר חסידים סי' תתמ), נהגו כך משום אבלות או משום שאי אפשר לברך על שהגיענו לזמן של פורענות. כתבו הפוסקים שראוי לנהוג כך וכן המנהג. הגרא כתב שזו חומרה יתרה. הקיצור נראה שללבוש את הבגדים בשבת יהיה פתרון טוב.

שאלה משולשלת:

ללבוש בשבת, ימי חול מותר אחרי שבת?

תשובה:

כן, הרי המנהג הוא לא לברך שהחיינו ומתוקף כך נמנעים מלבישת בגדים חדשים שמצריכים ברכה. אין בעיה בלבישה עצמה.

שימוש בטלפון אחרי קריאת שמע על המיטה

שאלה:

שקוראים תפילת שמע אז צריך לקרוא בכללי בערב או ישר לפני שנרדמים?. אחרי זה אפשר לדבר בטלפון ולהיות בטלפון או שחייב לישון?: אני רוצה להתחיל לקרוא קראית שמע לפני השנייה אבל לא יודעת אם מותר ישר אחרי זה לדבר ולהיות בטלפון או שישר צריך ללכת לישון או משהו אחר.

תשובה:

מחלוקת בין אמוראים בבבלי (ברכות כח) אם ק"ש דאוריתא או דרבנן (יש שכתבו שלכ"ע דרבנן) מהירושלמי בכ"מ נראה שהוא דאורייתא (מחבר חרדים סובר שיכול להיות שנמצאת בירושלמי הדעה שק"ש דרבנן), וכן נראה מסתימת הבבלי ומהתוספתא. כתבו הרי"ף והרמב"ם שקריאת שמע דאורייתא וכ"פ הר"י קארו. אמנם רב אחאי גאון (שאילתות), בעלי התוספות ו"שאגת אריה" דעתם שקריאת שמע דרבנן.

נשים פטורות ממצוות קריאת שמע (משנה, ברכות ג, ג) מפני שהן אינן חייבות בתלמוד תורה, וקריאת שמע היא קיום של מצוות תלמוד תורה (ירושלמי, ברכות ג, ג; עייני בבלי מנחות צט ע"ב) או משום שקריאת שמע היא מהמצוות התלויות בזמן שנשים פטורות מהן (בבלי ברכות כ ע"ב).

אם רצתה לעשות מצווה שאינה חייבת בה רשאית לעשות אותה (תורת כהנים, נדבה ב; בבלי עירובין צו ע"ב, ר"ה לג ע"א) ומקבלת שכר (בבלי קידושין לא ע"א: אר"ח, גדול המצווה ועושה ממי שאינו מצווה ועושה).

יש לקרוא את שמע פעמיים בכל יום בזמן הקימה ובזמן השכיבה. עוד הוסיפו חכמים ואמרו שמצווה לקרוא פרשה ראשונה של שמע על המיטה ותיקנו לברך לפני הקריאה את ברכת המפיל (ירושלמי ברכות א, א; בבלי ברכות ד ע"ב, ס ע"ב).

בירושלמי (הנ"ל) אמרו שמותר לומר דברים (לדעת ר"ש ליברמן פירושו קילוסים ודברי שבח) אחרי קריאת שמע על המיטה (אצלם זו הייתה קריאת שמע של הערב), ומוכח שמותר ללמוד תורה אחר כך ולקרוא מזמורים.

דעת הרמ"א שצריך לישון מיד אחרי ק"ש על המיטה ואין לאכול, לשתות או לדבר, ואם לא יכול לישון מיד יחזור ויקרא עד שיירדם (או"ח סי' רלט, עפ"י ירושלמי הנ"ל והגהות מיימוניות). אם הדבר נחוץ מותר לדבר, לאכול או לשתות (מ"ב שם , סק"ד).

שאלה משולשלת:
יש לי שאלה? חייב לקרוא קריאת שמע של המיטה או רק קריאת שמע רגילה? כי קשה לי ישר להירדם בלי לדבר ובלי טלפון. זה מותר?

תשובה:

מדין התלמוד (בבלי ברכות ס ע"ב), יש לברך המפיל ולקרוא פרשה ראשונה (שמע עד והיה אם שמוע לא כולל), אפשר להוסיף פסוק רחמים (דף ד) ור' יהושע בן לוי היה קורא את מזמורים צ"א וג' מתהלים (בבלי שבועות טו ע"ב).

רבי נחוניה בן הקנה אומר שהאריך ימים בין היתר משום שלא עלתה על מיטתו קללת חברו, וביארו שהכוונה היא כמו מה שהיה נוהג מר זוטרא לומר כשהיה עולה על מיטתו שהוא סולח לכל מי שציער אותו (בבלי מגילה כח ע"א), וכך נהגו ישראל לעשות.
נמצא שצריך לקרוא פרשה ראשונה ולברך המפיל. דבר טוב הוא לומר פסוקי רחמים ולסלוח לכל מי שפגע בנו.
לגבי הטלפון, אם זה נחוץ להירדמות אז נראה שמותר.