על סמרטפונים, השבת ותפיסה תועלתנית של המצוות

אני יודע שהסרטון שלהלן הועלה לא לפני מעט זמן אבל עדיין חשוב לי לכתוב על הנושא בו הוא עוסק:

לא כל כך נתתי לבי לתופעה הזו עד שהתברר לי שגם חבר קרוב שלי הוא חלק ממנה. עוד דבר שהעיר את תשומת לבי הוא שחבר לכיתה סיפר לי על הודעה ששלח לפני כניסת השבת בקבוצת וואטסאפ של נוער דתי ונשלחו תגובות עליה בשבת. בנוסף נחשפתי במרשתת לדתיים (סוציולוגית) שהתוודו גם כן על כך שהם משתמשים בסמרטפון בשבת. האינטואיציה שלי אומרת שזו תופעה נפוצה, אפשר שהיא טועה.

אני לא אתעסק בשאלה האם יש איסור בחשמל בשבת. בכל אופן המצב הקיים הוא שהדבר נאסר על ידי כל הרבנים שאני מכיר (למעט ניר שטרן ששנה ופירש, אם יש קורא שיודע על מתירים [בדורנו כמובן] אשמח אם יידע אותי). תמיד יימצאו סיבות לאסור את זה, ואם הן לא תספיקנה זה ייאסר משום מכה בפטיש או משום עובדין דחול (ראה ירושלמי, שבת ז, ב).

אין צריך לומר שאינני מזדהה עם הדעה המוצגת בסרטון הטוענת שעליהם להתוודות בפומבי על חטאיהם (עיין קידושין מ ע"א). אמנם אני כן מסכים ששמירת שבת מעיקה *מבחינות מסוימות*.

רוב התגובות לסרטון הן לא אוהדות, כמצופה, וטוענות שדבריה בטלים ומבוטלים. ראיתי כמה תגובות כנות, ואני רואה לנכון לצטט אחת מהן:

יש מלא דתיים ובעיקר חרדים שמשתמשים באינסטגרם בשבת, רק בשבת האחרונה עשו לי לייק לתמונה באינסטגרם שלושה חרדים, מתוכם שניים עם פיאות, ואני בעצמי חרדי שמשתמש בסמארטפון בשבת.

מאיפה זה מגיע?
מהתגובות הלא אוהדות לדעתי אפשר לשער מהי לפחות *אחת* מהסיבות לתופעה הזאת, אצטט אחת מהתגובות הללו כדוגמה:

קשה ומעיק? אני כל כך נהנת לשמור את השבת הרגע הזה שכולם יושבים ביחד בלי להיות מחוברים שלא לאמר תלושים הפאוז הזה מכל העולם שמסביב והתרכזות בעולם הפנימי בלי רעשים חיצוניים זה ממש אויר לנשימה בכל הקלחת השבועית רגע אחד של שקט אמיתי וקדושה עצוב לי שאת לא רואה את זה ככה וכואב לי שאת כל כך מכורה 😐.

התפיסה היא ששביתת שבת מטרתה לתת לנו חופש מהרבה דברים שמעסיקים אותנו ביום יום וביניהם הטכנולוגיה (שכמובן לא הייתה בדורות הקודמים). יוצא שמטרת השבת היא לנתק אותנו מהסמרטפונים ולחבר אותנו למשפחה. ואז כמובן עולות השאלות הבאות: אם ככה למה אסור להדליק אור, לחתוך נייר טואלט, או להוציא בצל ירוק מהסלט? מה זה מפריע למנוחה ולהתחברות עם המשפחה. כאן בדרך כלל מגיעה התשובה שצריך מסגרת למנוחה וכו'.

לדעתי זו תפיסה שגויה.

יש שתי בחינות בשבת. מנוחה זכר ליציאת מצרים ושביתה ממלאכה זכר למעשה בראשית. כנודע, מלאכות שבת מקבילות למלאכות שנעשו בהקמת המשכן והקמת המשכן מקבילה לסיפור הבריאה.

איסור מלאכות שבת הוא זכר (אמצעי) לעיקר של מעשה בראשית (מטרה). למה זו דווקא הדרך? אני לא יכול להשיב כיוון שזוהי גזרת הכתוב. זה מפריע לי אבל אני מקבל על עצמי מלכות שמים ואחר כך עול מצוות. לא אכפת לי אם שומעים את ליבוביץ בוקע מגרוני, אני דווקא מאוד מסכים אתו בעניין הזה.

שמירת שבת מעיקה עלי לא פעם. לא עם סמרטפון (כי אין לי 😇), אלא למשל בריקודים בשבת. בישיבה שאני לומד בה נהוג שרוקדים ומחוללים במהלך סעודות השבת. אני סבור שהדבר אסור (גזרת חכמים משום עובדין דחול) ולכן לא רוקד, וה' הטוב יודע כמה שזה קשה לי. למה אני לא רוקד? לא בגלל שזה מסייע למנוחת השבת שלי אלא כי חכמים גזרו שאסור.

עוד דברים מעיקים בשבת: תפילות השבת הן ארוכות ומפרכות (אודה ולא אבוש כי אני לוקח עמי ספר לתפילה לקרוא בין הפרקים וכנגן הפייטנים). בכלל שמירת שבת בקיץ זה דבר מאוד מייגע. בשבתות הארוכות הללו יש הרבה זמן שומם וקל ליפול אל מבוכת השעמום. ועוד יש דוגמאות למכביר. זה לא שאני לא אוהב את השבת חס ושלום, אני פשוט מעיר שיש בה דברים לא נוחים (וגם אם כל השמירה הייתה בשבילי סבל הייתי ממשיך לשמור כי זו גזרת מלך).


אביא בהקשר זה את דבריו הידועים של ראב"ע (הטקסט לקוח ממפעל המילון ההיסטורי):

רבי לעזר בן עזריה אומר: מנין לא יאמר אדם 'אי איפשי ללבוש כלאים', 'אי איפשי לאכל בשר חזיר', 'אי אפשי לבוא על הערוה'. אבל: 'איפשי, ומה אעשה ואבה שבשמים גזר עלי כך. שנאמר: "ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי". נימצא פורש מן העבירה. ומקביל עליו מלכות שמים.

איפשי לרקוד, אבל מה אעשה ואבא שבשמים גזר עלי להקשיב לתקנות החכמים.

עוד דוגמאות לא חסרות לתפיסה תועלתנית של מצוות, ביניהן: איסור בשר וחלב, שמירת נגיעה (איסור קריבה לעריות) וכיוצא באלה.

יש להדגיש שוב כי אני לא אומר שאין למצוות מטרה מסוימת. לדוגמה, ארבעת המינים היא לדעתי מצווה תמוהה (לפי חז"ל גם שלמה המלך חשב כמוני). ברור שיש מטרה שהיא ריצוי ושבח (מוזכר במדרש ובכמה מקומות בגמ' וברש"י), אבל למה האמצעי לריצוי ושבח צריך להיות נשיאה של ארבעה צמחים? עוד פעם, גזרת הכתוב.

מסתבר שדווקא טעמי המצוות שלכאורה תכליתם היא לגרום לנו להתחבר למצוות בעצם הם הם אלו שגורמים להתנתקות מהם. אנשים חונכו לתכלית מסוימת במצווה וכשאינם מגיעים אליה הם נופלים לתסכול מה שמביא אותם לריחוק מהמצווה. חוץ מזה, קרוב לברי אצלי שזה קשור לכמה שאנשים מחוברים לסמרטפון ולמה שיש בו וקשה להם מאוד להתנתק מכל זה. אמר לי אחד: "אני פשוט לא יכול, קשה לי בלי האינסטגרם".

אני לא קובע שזו העילה לתופעות מעין אלו, אני רק מציע שיכול להיות שהיא אחת מהן.